מנהלים ומנהלות בארגונים, במיוחד אנשי משאבי אנוש, יכולים למלא תפקיד משמעותי בזיהוי ותמיכה בעובדים הסובלים מאלימות סמויה, קשר נרקיסיסטי או אלימות פיזית. 

גילוי מקדים של סימני אלימות עשוי למנוע סבל מתמשך, הידרדרות למצב של אלימות פיזית ואף להציל חיים.

---

מבוא

אלימות סמויה או גלויה בזוגיות או במשפחה היא תופעה קשה שמשפיעה באופן עמוק על כל תחומי חייהם של הקורבנות, כולל חייהם המקצועיים. חשוב לציין כי אלימות סמויה וקשר נרקיסיסטי יכולים להיות בשני הצדדים ולפגוע גם בגברים וגם בנשים. המאמר מנוסח בלשון נקבה אך מתייחס לשני המינים.

אלימות יכולה להופיע במגוון צורות, כולל פיזית, נפשית, פסיכולוגית, כלכלית, מינית ועוד. באלימות סמויה ניתן לזהות שני סוגים עיקריים:

1. 1. הצפה רגשית – גילויי שליטה, אובססיביות בקשר וקנאה קיצונית.
   2. שממה רגשית – התעלמות רגשית מוחלטת, היעדר חיבה, ביטול רגשי, חוסר הערכה והתעלמות מקיומה של הקורבן, שמובילים לפגיעה קשה בערך העצמי של הקורבן. 

מנהלים ומנהלות בארגונים, במיוחד אנשי משאבי אנוש, יכולים למלא תפקיד משמעותי בזיהוי ותמיכה בעובדים אלה. גילוי מוקדם של סימני אלימות עשוי למנוע הידרדרות למצב של אלימות פיזית ואף להציל חיים. הארגונים זוכים לקחת חלק במאבק למניעת אלימות ולהציל חיים – הן במובן הפיזי והן במובן הרגשי. לעיתים, כל מה שאישה או גבר שעוברים את זה צריכים הוא אדם אחד שיראה אותה/ו, יקשיב לה/ו ויאשש את רגשותיה/ו.

---

סימני אזהרה שמנהלים ומשאבי אנוש יכולים לזהות

1. שינוי בהתנהגות ובמראה החיצוני  עובדת שבעבר הייתה פעילה, אנרגטית ומלאת מוטיבציה, עשויה להפגין עייפות רגשית, הסתגרות ושפת גוף סגורה. לעיתים היא תגיע לעבודה במראה מוזנח – ללא איפור, בבגדים לא תואמים, או בלבוש ארוך שאינו מתאים למזג האוויר, מה שעשוי להצביע על ניסיון להסתיר סימני פגיעה פיזית. השינויים האלו מעידים על מצוקה נפשית עמוקה.
2. חיזור אובססיבי שהופך לשליטה ופחד בשלבים הראשונים של הקשר, בן הזוג עשוי להפגין חיזור מוגזם: שיחות טלפון רבות, שליחת פרחים לעבודה, מתנות מפתיעות ונוכחות אינטנסיבית. עם הזמן, החיזור הזה מתחלף לשליטה רגשית – שיחות כעוסות ותכופות, דרישות מיידיות ואיומים מרומזים. דפוס זה יוצר מעגל של שליטה ופחד שמשתק את תחושת העצמאות של העובדת.
3. שיחות פרטיות תכופות ולחישות בטלפון שיחות טלפון עם בן הזוג מתרחשות לעיתים קרובות, במיוחד במהלך יום העבודה. היא עונה בלחש ומשתמשת במשפטים קצרים כמו "אני לא יכולה לדבר עכשיו," "בסדר," או "אני יוצאת תיכף." פעמים רבות היא יוצאת מהמשרד להמשיך את השיחה במקום פרטי, כאשר שפת הגוף שלה משדרת לחץ ופחד.
4. חיסורים מרובים ותשישות מתמשכת מצבה הנפשי בזוגיות משפיע ישירות על תפקודה. היא עשויה להיעדר מהעבודה לעיתים קרובות בטענות על מחלות, כאשר לעיתים מדובר במחלות אמיתיות שנובעות מהמתח הכרוני. מריבות ליליות או שיחות מתישות מצד בן הזוג עלולות למנוע ממנה שינה מספקת ולגרום לה לאי-יכולת להגיע לעבודה.
5. פחד מקבלת החלטות עצמאיות אם היא נמנעת מקבלת החלטות יומיומיות פשוטות או נראית מהססת באופן חריג, ייתכן שהיא רגילה להיות תחת שליטה מתמדת. התנהגות כזו עשויה לכלול בקשת אישור מבן הזוג בנושאים הקשורים לעבודה או פחד מהשלכות אפשריות של החלטותיה.
6. גילויי קנאה ובריונות מצד בן הזוג בן הזוג עשוי להפגין קנאה קיצונית עד כדי בריונות, במיוחד אם הוא חושד שיש קשר כלשהו עם קולגות גברים. במקרים קיצוניים, הוא עשוי להתקשר לאותם קולגות ולאיים עליהם. התנהגות כזו אינה רק מפחידה את העובדת אלא גם פוגעת באווירה המקצועית במשרד.
7. נוכחות מוגזמת של בן הזוג בסביבת העבודה בן הזוג עשוי להמתין לה מחוץ למשרד, להפתיע אותה במהלך יום העבודה, להסיע אותה לעבודה וממנה, ואף ללוות אותה לאירועים חברתיים. אי אפשר אף פעם למצוא אותה לבד. הוא תמיד סביבה. נוכחות זו יוצרת תחושת שליטה מחניקה וקנאה אובססיבית שמקשה על תפקודה.
8. בידוד חברתי והתרחקות מהקולגות העובדת עשויה להימנע מאינטראקציות חברתיות עם הקולגות, במיוחד גברים. היא נראית מתרחקת, אוכלת לבד, ולעיתים מצלמת את הארוחות שלה כדי "לדווח" לבן הזוג. גם באירועים חברתיים היא נמנעת להשתתף, ואם כבר מגיעה – היא עושה זאת עם בן הזוג, שמשרה תחושת אי-נוחות על הסביבה.
9. בעיות ריכוז ותפקוד ירוד לחץ נפשי כבד גורם לירידה בתפקוד היומיומי שלה. היא מרבה לשכוח משימות, לבצע טעויות, ולעיתים מגיבה בלחץ מוגזם או התנצלות יתרה כאשר מעירים לה על כך.
10. פחד מחשיפת מידע אישי העובדת נמנעת משיחות על חייה האישיים ונראית דרוכה או נסוגה כאשר מישהו שואל על בן הזוג או המשפחה שלה. לעיתים היא אף תפסיק שיחה באופן פתאומי אם הנושא עולה.
11. אלימות כלכלית מצד בן הזוג בן הזוג עשוי לדרוש שליטה מוחלטת על הכספים שלה, כולל העברת המשכורת לחשבונו או שימוש בכספיה ללא אישור. ייתכן גם שהוא מתקשר למעסיק או למחלקת משאבי אנוש כדי לשאול על תנאי השכר שלה באופן תקיף ולעיתים מאיים.
12. תגובות קיצוניות לביקורת העובדת עשויה להגיב בבכי, התפרצות רגשית, או נסיגה מוחלטת כאשר היא מקבלת ביקורת בונה או הערות קטנות. תגובות אלו עשויות לנבוע מתחושת מתח ופחד מתמשכים.
13. שימוש בשפה פסימית או שלילית היא עשויה להתבטא בצורה שמרמזת על חוסר ביטחון עצמי, כמו "אני לא טובה בזה," "זה בטח אשמתי," או "אין לי מזל." אמירות כאלו עשויות להיות תוצאה של גזלייטינג ושליטה נפשית מתמשכת.
14. בעיות בריאותיות ממושכות מתח נפשי כרוני הנובע מאלימות סמויה עלול להתבטא בבעיות בריאותיות פיזיות, כגון כאבי ראש כרוניים, בעיות עיכול, תלונות חוזרות על תשישות או מחלות אחרות שאין להן הסבר רפואי ברור.
15. פחד ובכי תדיר העובדת נראית לעיתים קרובות בוכה או עיניה נפוחות מבכי, ולעיתים היא נראית מבוהלת או נדרכת מכל רעש או הערה. אם היא לובשת בגדים ארוכים גם בימים חמים, ייתכן שהיא מסתירה סימני פגיעה פיזית.

---

מה עושים ומה לא עושים אם זיהיתם שהעובדת שלכם חווה אלימות סמויה או גלויה בזוגיות

מה עושים:

1. לראות אותה באמת:
   • תנו לה את התחושה שהיא נראית ושאתם מבחינים בקושי שלה. שיחה פשוטה, כמו: "אני שם לב שאת נראית מוטרדת בזמן האחרון. אני כאן אם תרצי לשתף," יכולה להיות הצעד הראשון שהיא זקוקה לו כדי להרגיש בטוחה.
2. עודדו שיתוף עם מישהו קרוב:
   • אמרו לה בעדינות כמה חשוב לשתף חברה טובה, בן משפחה או אדם שהיא סומכת עליו. מישהו שיכול להקשיב לה באהבה ולהיות שם בשבילה. "לפעמים לדבר עם מישהו שאוהב אותך באמת יכול להקל מאוד."
3. צרו תחושת ביטחון במקום העבודה:
   • מקום העבודה יכול להפוך לעוגן יציב. הדגישו בפניה שהמשרד הוא מקום מוגן שבו היא יכולה להרגיש מוגנת ובטוחה. "כאן את יכולה לנשום, להתחזק ולקבל את הזמן שאת צריכה."
4. בררו את הסיבות לאי-פנייה לעזרה:
   • נסו להבין בעדינות מדוע היא לא פונה לגורמי סיוע. האם זה נובע ממחסור כלכלי? חשש מהתגובה של בן הזוג? בושה או חוסר מודעות?
   • לדוגמה, ניתן לשאול: "יש המון שירותים שיכולים לעזור במצבים כאלה. האם משהו מונע ממך לפנות אליהם? אולי נוכל לחשוב יחד איך להתגבר על זה."
5. הארגון יבחן אפשרות לתמיכה:
   • אם העובדת מציינת שמחסום כלכלי מונע ממנה לקבל עזרה, הארגון בלבד יבחן אפשרות לתמוך בה, כמו סבסוד פגישות ייעוץ מקצועי או חיבור לשירותים רלוונטיים.
   • חשוב להדגיש שהצעה כזו תגיע ממדיניות הארגון ולא באופן אישי מהמנהל הישיר.
6. סיוע מקצועי והכוונה:
   • הפנו אותה לגורמים מקצועיים שיכולים ללוות אותה. תנו לה מידע על קווי חירום, קליניקות או מומחים שמבינים את הסיטואציה לעומק.
7. תנו תחושת ביטחון והקשבה:
   • שאלו אותה מה היא מרגישה שהיא צריכה עכשיו כדי להרגיש בטוחה יותר. "אנחנו כאן בשבילך, וביחד נחשוב על מה שיעזור לך להתמודד."

---

מה לא עושים:

1. לא לדחוף לפרידה:
   • אל תנסו לזרז אותה לעזוב את בן הזוג. אמרו לה: "אני מבינה שזה מורכב ושאת מתמודדת עם הרבה, ואין צורך למהר להחליט."
2. לא לשפוט או להאשים:
   • הימנעו מהאשמות או שאלות שיפוטיות. הדגישו בפניה: "זו לא אשמתך. את עושה הכי טוב שאת יכולה בתוך המצב."
3. לא לנסות להיות המושיעים:
   • הימנעו מלהתערב מול הצד הפוגע. זה עלול להחמיר את המצב ולסכן אותה.
4. לא להקל ראש במצב:
   • גם אם זה נראה "לא חמור", זכרו שמדובר במצוקה אמיתית שדורשת זמן, תמיכה והבנה עמוקה.

---

המפתח – חיבור, אמפתיה ותמיכה מעשית

הדאגה שלכם והצעת עזרה מותאמת דרך הארגון יכולה להיות קרן אור עבורה. היא צריכה לדעת שהיא לא לבד, שאתם רואים אותה, ושאתם מוכנים לעשות כל שביכולתכם במסגרת המדיניות הארגונית כדי להקל עליה. "אנחנו כאן כדי ללכת יחד איתך בקצב שלך, בכל דרך שתבחרי."

---

דגש – תמיכה כלכלית אם יש צורך:

אם אתם מזהים שהעובדת לא פונה לעזרה בשל מחסור כלכלי, הארגון בלבד יכול לשקול אפשרות לסבסוד טיפול מקצועי או שיתוף פעולה עם שירותי ייעוץ. לדוגמה:

• מימון מספר פגישות ייעוץ עם מומחה בתחום במסגרת מדיניות הארגון.
• יצירת שיתופי פעולה עם מטפלים מוסמכים שיספקו שירות מוזל לעובדים.
• תיווך לעמותות שמספקות שירותים חינמיים או מסובסדים לנפגעי אלימות.

---

המסר המרכזי שחשוב להעביר הוא: את לא לבד. אנחנו רואים אותך, מקשיבים לך, וביחד נמצא את הדרך המתאימה עבורך – במסגרת התמיכה שיכולה להציע המערכת הארגונית.

---

סיכום

מנהלים בארגון  ועובדי משאבי אנוש הם לא פסיכולוגים, אך הם יכולים לשמש קו ראשון לזיהוי ומניעה של הידרדרות במצבם של עובדים שנפגעים מאלימות. אלימות סמויה יכולה להסלים לאלימות פיזית ואף לפגיעה בחיי הקורבן. גילוי מוקדם והתערבות רגישה יכולים להציל חיים – הן במובן הפיזי והן במובן הרגשי.

כארגון, אתם זוכים לקחת חלק משמעותי במאבק למניעת אלימות, להעניק תחושת ביטחון ולספק סביבה תומכת לעובדים שלכם. לעיתים, כל מה שהקורבן צריך זה אדם אחד שיראה אותה, יאשר את רגשותיה, ויעזור לה להרגיש שהיא לא לבד. בהקשבה, סבלנות ותמיכה נכונה, ניתן לעזור לעובדים למצוא דרך להתחזק ולהתמודד עם המצב הקשה בו הם נמצאים, וליצור סביבה עבודה בטוחה ומכילה.

עצם העובדה שאתם רואים אותה, מכירים ברגש שלה ובקושי שלה, ונותנים לה תחושה שהיא יכולה להיות רגועה במקום העבודה ולהתמקד בריפוי מהשבר האישי שלה – זהו כבר צעד ענק. זהו צעד ראשון שיכול לתת לה את האומץ והכוח לפנות לעזרה מקצועית ולהתחיל תהליך של התמודדות והתחזקות. בתוך כך, אתם לא רק מסייעים לעובדת כפרט, אלא יוצרים תרבות ארגונית שמבוססת על רגישות, אכפתיות ומודעות. זה הכוח שלכם – כארגון, כמנהלים וכחברי צוות, להיות כתף יציבה ומקור כוח לאנשים שעוברים תקופות מאתגרות. כל פעולה קטנה – היא משמעותית, והיא מצילה.

המלצה: הזמנת ההרצאה "נשים לב לסימנים"

כחלק מהמאבק למניעת אלימות וכדי להעניק לעובדים ידע וכלים חשובים, מומלץ להזמין את ההרצאה "נשים לב לסימנים" בהנחייתי. בהרצאה אני מציגה לעובדים ולעובדות את הסימנים המרכזיים לזיהוי אלימות סמויה וגלויה, ומעניקה ידע פרקטי על כיצד ניתן לזהות, לתמוך ולעזור.

תכנים מרכזיים בהרצאה:

• • זיהוי סימנים מוקדמים של אלימות סמויה וגלויה.

• • השלכותיה של האלימות על החיים והתפקוד 

• • כלים פרקטיים להתמודדות 
  • מה עושים ומה לא עושים אם זיהינו עצמנו או את הקרובים שלנו מתמודדים עם אלימות .

למה זה חשוב? ההרצאה מעלה מודעות ומעניקה כלים מעשיים שיכולים למנוע סבל מתמשך ולהציל חיים. 

לפרטים מלאים על ההרצאה ליחצו כאן – ההרצאה נשים לב לסימנים מאת לימור לוי נוי

להזמנת ההרצאה: לחצו כאן 

אם יש לך שאלות נוספות או רצון להתאים את התכנים לצרכים הייחודיים של הארגון שלך, אני כאן לעזור! 😊