נעים להכיר,

אני לימור, מייסדת "הלביאה" – המרכז לאהבה בריאה וריפוי מקשר פוגעני ונרקיסיסטי. ♥

מרכז הלביאה הוא מקום של ידע, תקווה, חוסן, עוצמה וריפוי לנשים ולגברים שמתמודדים עם אלימות סמויה ונרקיסיזם.

המסע שלי אל הלביאה התחיל ברגעים כואבים מאוד.

הייתי בזוגיות שנראתה מושלמת כלפי חוץ, אך הייתה מלאה בכאב ובסבל.

במשך שנים חוויתי השפלות, שתיקות, התעלמויות וגזלייטינג שהקטינו והחלישו אותי.

הוא מעולם לא הרים עליי יד, לא הייתה שם אלימות פיזית, אפילו לא קללה.

אבל כל ניסיון לתקשר מולו את רגשותיי התחיל בתגובה תוקפנית וגלגול האשמה עליי.

שהתעקשתי לדבר ולהתפייס, ההתנהגות שלו החריפה.

מהתקפי זעם ועד שתיקות ארוכות, ביטול תוכניות והתעלמות.

זה היה מסע שבו איבדתי את עצמי והייתי בטוחה שאני "משוגעת".

בוקר אחד, משהו השתנה. כשלילה קודם ניסיתי להתעמת איתו בזהירות ולהגיד לו שגיליתי שהוא משקר. 

הוא התקרב אליי פיזית עם שפת גוף מאיימת, שהאצבע שלו כמעט מול העיניים שלי, 

וצעק: "תגידי, מי את חושבת שאת? מי את שתקראי לי שקרן? את הוזה." אני ידעתי שהוא משקר. 

הייתה לי הוכחה, וזו לא הייתה הפעם הראשונה. 

התגובה שלו הייתה הפעם יותר מדי. 

יצאתי מהבית, נכנסתי לאוטו ופרצתי בבכי. 

זה לא היה בכי רגיל, זו הייתה זעקה. 

צרחתי באוטו, הרגשתי שאני משתגעת. 

איך יכול להיות שאני סובלת כל כך ועדיין נשארת איתו? 

איך הגעתי למצב שבו הגבר שחיזר אחרי הפך לסיוט של חיי? 

איך זה שאני יושבת פה ב-5 לפנות בוקר, אחרי לילה ללא שינה, צורחת ומתפללת לאלוהים

שיציל אותי מהסיוט שאני חיה בו?

ישבתי באוטו שעות, אבודה ומיואשת, השתוקקתי לקול שפוי שיסביר לי מה קורה פה בזוגיות הזו. 

ברגע אחד של החלטה, חיפשתי בגוגל "ברוגזים בקשר זוגי". 

קפצו עשרות סרטונים, ואישה אחת מדהימה תפסה את תשומת ליבי  

היא דיברה על סימני אזהרה לנרקיסיזם. 

הקשבתי לה בשקיקה, עוד סרטון ועוד מאמר,  

עד שבום! נפלה התובנה. 

אני לא מדמיינת,  אני לא הוזה  ואני בטח לא משוגעת.   

אני קורבן להתעללות רגשית סמויה ולנרקיסיזם. 

אני בזוגיות עם מתעלל סמוי,  נרקיסיסט שגורם לי להרגיש שאני הבעיה.  

זו הייתה רעידת אדמה עבורי.

איך יכול להיות, שאני, לימור, אישה חזקה וחכמה,  סטודנטית מצטיינת לפסיכולוגיה, 

לא הצלחתי לזהות את מה שאני עוברת?

ומצד שני,  זו הייתה הקלה עצומה – סוף סוף הבנתי מה באמת קורה בזוגיות שלי.

אני לא ממציאה ולא משוגעת.

ההבנה הזו נתנה לי את הדחיפה הראשונה להבין שאני חייבת להציל את עצמי 

ולהתחיל בתהליך ריפוי אישי, תהליך שלקח שנים אבל היה הכרחי.

סחבתי את הפצע הזה זמן רב, 

ההערכה העצמית שלי הייתה ברצפה.  כל תחום בחיי הושפע מכך.

גם שנים אחרי שנפרדתי מהנרקיס שלי, הפצעים הנפשיים עדיין הדהדו בתוכי.

אפשרתי לאחרים להתייחס אליי בצורה פוגענית 

הרגשתי בלתי נראית, מושפלת ומוקטנת גם בעבודה, גם עם חברות. 

עד שלפני כ-6 שנים, אמרתי די!

החלטתי להתחזק, להעז, ולצאת למסע של לימודים והתפתחות.

מתוך המסע האישי הזה נולדה "הלביאה".

אני יודעת שלא עברתי את כל זה סתם. יש לי פה שיעור רוחני באהבה עצמית והצבת גבולות 

ובעיקר יש לי פה שליחות. 

יש לי תפקיד, תשוקה, ידע, כלים וניסיון לעזור לאחרים להתחזק ולהירפא מקשרים פוגעניים.

לאחר שעברתי תהליך ריפוי אישי ולאורך השנים ליוויתי מאות נשים וגברים במסע דומה, 

פיתחתי את מודל "מתאוררת" – מודל ייחודי ומעשי המבוסס על 7 שלבים.

מטרתו להעניק את הכלים, הכוח והתמיכה להתעורר לחיים חדשים, מתוך עוצמה פנימית ואהבה עצמית.

כל תהליכי הריפוי האישיים והקבוצתיים שאני מציעה מבוססים על מודל זה. 

המודל משלב שיטות טיפול וכלים אימוניים פרקטיים המיועדים לסייע 

בניתוק מדפוסים פוגעניים, חיזוק הביטחון העצמי, והצבת גבולות בריאים.

במהלך השנים, 

המודל כבר הוביל מאות נשים וגברים לחולל שינוי משמעותי בחייהן/ם, 

ואפשר להן/ם לעבור מחיים של כאב וחוסר אונים לחיים מלאי עוצמה, חופש ואור.

הבנתי שהאלימות הסמויה זו מגפה.

זו שפה, שלצערי אנחנו לומדים אותה מגיל צעיר: שפת הביטול הרגשי, הכוחניות, האיומים, הביוש, הנידוי ועוד.

לכן לקחתי את זה צעד קדימה ופיתחתי בשיתוף עם גפנית שלוי תוכנית

בשם "אב של חברות בריאה", המיועדת לבתי ספר לזיהוי ומניעת אלימות סמויה ובניית חברות בריאה כבר מגיל הגן. 

תוכנית מאושרת על ידי משרד החינוך (מספר 43485) ומוכרת בגפ"ן מגילאי גן ועד כיתה י"ב.
בכיתות ט'-י"ב, התוכנית כוללת מודול לזיהוי ומניעת אלימות בזוגיות צעירה.