אין כאב דומה לכאב של בגידה, במיוחד כשמדובר בגבר שאת נתת לו את כל כולך.
זה לא רק השקר, הריחוק או ההסתרה – זו התחושה העמוקה
שמישהו שאמור היה להיות החבר הכי טוב שלך הפך אותך לאויבת.
את מרגישה שנעקר לך הלב. והכי כואב?
זה לא רק שהוא בוגד.
הוא גם מסובב את האשמה אלייך, אומר שאת הסיבה שהוא עשה את זה.
כמה אפשר להחזיק את הראש מעל המים כשאת מרגישה שאת גם הקורבן וגם הנאשמת?

בגידה בתוך מעגל של כאב:
התחושה מתחילה כמו דקירה קטנה בלב.
את מרגישה שמשהו לא בסדר –
הוא מרוחק, מנותק, נעלם מהבית בתירוצים שקופים.
ואז את מעזה לשאול, לברר, לבדוק
הוא ממהר להפיל עלייך את כל הרפש:
"את מטורפת, קנאית, מדמיינת. את לא נותנת לי אוויר לנשום."
כל פעם מחדש, כשאת מתקרבת לאמת, הוא מסובב את הסיפור כך שאת תצאי ה"לא בסדר".
כל האהבה שהשקעת בו, כל השנים שהיית שם בשבילו,
הפכו פתאום לכלום עבורו, את מותשת מהחיצים, הביקורת, והשכנוע שלו שהכל זה את!
הבעיה היא שלך.
ואז, ברגע שבו את אוזרת אומץ להראות הוכחות, הוא מבטל אותך:
"זה לא מה שאת חושבת."
ואם הוא נתפס על חם?
"זה קרה בגללך. את קרה, את ביקורתית, את לא יודעת להיות אישה."
זה לא רק בגידה. זה גזלייטינג.
זו הרסנות נפשית שמובילה אותך לפקפק בעצמך, בשפיות שלך, בערך העצמי.
תחושת ההשפלה בבגידה היא כל כך גדולה, והאשמה שהוא זורק עלייך רק גורמת לך להרגיש עוד יותר לא שווה, חסרת אונים וההלקאה העצמית שוברת את הלב לרסיסים.
האשמה הזו שהוא מגלגל אלייך גורמת לך לרצות לתקן, להיות הכי טובה בשבילו, ואת מוכנה לספוג הכל רק שלא יעזוב.
חשוב שתדעי שככל שאת נלחמת לבד כך את מרגישה יותר קטנה, דחויה ומושפלת.
והוא מצידו מרגיש רצוי, מחוזר, חזק.
השבר הפנימי:
בין הבכי לזעם, עולה שאלה כואבת:
איך זה קרה לי? איך אפשרתי לו להפוך אותי לשקופה, לבטל את כל מה שאני?
הכאב מלווה אותך לכל מקום – במיטה, בעבודה, כשאת לבד באוטו.
הוא משתלט עלייך, מושך אותך מטה, ואת מרגישה כמו שביב קטן בתוך ים של כאב.
כעס בוער בך:
איך הוא מעז?!
לא רק שהוא בוגד, לא רק שהוא מכחיש – עכשיו הוא גם הופך אותך לאשמה.
הוא לוקח ממך את כל מה שאת: את תחושת השפיות, הכבוד העצמי, הביטחון. מה שהוא עושה זה להוסיף חטא על פשע. זה גם לרסק לך את הלב וגם לגרום לך להרגיש שאת אשמה, שזה מגיע לך, שאת הבאת את זה על עצמך. וזה בעיני – רוע טהור.
הוא יעשה את זה כדי לצדיק את הצעד הנורא שלו,
הוא יעשה הכל מולך ומול הסביבה כדי לא לצאת האיש הרע בסיפור.
הוא יספר סיפורים שאת קרה, משוגעת או מנותקת,
שאת לא אישה ולא סיפקת את הצרכים שלו, שאת עצבנית או עסוקה מדיי .
אל תפלי לזה אהובה,
גם אם יש משברים, התרחקות, גם אם את עמוסה
אין דבר שאי אפשר לדבר עליו ולפתור הכי קל זה לברוח ולהאשים את הצד השני.
בגידה היא ריסוק הלב, אבל את תצמחי מזה
כן, לכל מערכת יחסים יש משברים, וניתן להתמודד איתם בדרכים אחרות.
אבל בגידה?
זה ריסוק של הלב ושל האמון.
זה לשבור את הברית העמוקה ביותר בין שני אנשים.
עכשיו, בתוך הכאב, קשה לראות מבעד לדמעות.
התחושה היא שכל העולם מתמוטט סביבך.
את שואלת את עצמך איך הגעת למקום הזה ומה יהיה עכשיו.
אבל תזכרי: רק במרחק הזמן ובמבט לאחור תביני שהכאב הזה לא היה לשווא.
זו לא אשמתך. גם אם היו קשיים בזוגיות, היו דרכים אחרות לפתור אותם .
הוא בחר בדרך שפוגעת, כואבת ומרסקת.
עם זאת, זהו גם הרגע שבו את מתחילה לבנות משהו חדש, חזק ובריא יותר.
מתוך החוויה הקשה הזו, יצמח משהו טוב וגדול.
את תלמדי דרך הכאב הזה לאהוב את עצמך, להציב גבולות ברורים ולדאוג לאינטרסים שלך.
תגלי איך להיות קודם כל למען עצמך, איך לשים את הצרכים שלך ואת החלומות שלך במרכז.
זה לא תהליך קל, אבל את תצמחי ממנו.
יום אחד תביטי לאחור ותביני שהמשבר הזה היה השיעור החשוב ביותר בחייך.
את תלמדי שלא להתפשר על מי שאת ומה שמגיע לך,
ותבני לעצמך חיים מלאי כבוד, אהבה ושלמות פנימית.
תני לעצמך את הזמן. את חזקה הרבה יותר ממה שאת חושבת.
הכוח לשבור את המעגל:
הכאב הזה הוא לא סוף הסיפור שלך.
יש דרך אחרת – דרך להתחזק, להתרומם, להחזיר לעצמך את מה שהוא גזל ממך.
המפתח נמצא בך, בצעד הראשון שאת בוחרת לעשות.
אז איך מתחילים להרים את הראש?
הכירו מודל "מתאוררת" – שבעת שלבי הריפוי:
מודעות והתפכחות:
ההבנה שאת לא אשמה במה שקרה. לא בבגידה, לא בהתעללות. זה לא קרה בגלל מי שאת אלא בגלל מי שהוא. אבל כאן יש גם אחריות שלך – האחריות עכשיו היא עלייך לבחור להרים את עצמך, לקחת את חייך חזרה לידייך, ולהתחיל את המסע שלך לריפוי.
תכנון ותמיכה:
בשלב הזה את מתכננת לא רק את הצעדים הבאים אלא גם איך להקיף את עצמך בסביבה תומכת. זה הזמן להיות עטופה – עם מאמנת מקצועית, חברת נפש טובה שאיננה שופטת, או קהילה שמבינה את מה שאת עוברת. את לא צריכה לעשות את זה לבד. תמיכה יומיומית היא קריטית לשיקום שלך.
חשוב גם לתת לעצמך את הרשות לבכות, להתאבל, לכעוס – כל הרגשות הללו הם חלק מתהליך הריפוי שלך. הכרה ברגשות אלו וביטויים הם שלב חשוב בהתקדמות לקראת החלמה.
אנרגיה חדשה: הפוקוס עובר אלייך – לחיזוק שלך, לשמירה על האנרגיה שלך, לחזרה למי שאת.
ויתור על האשליה:
אם את מרגישה שאת נלחמת לבד על הקשר, שאת נאבקת לשמור עליו והוא רק מערים קשיים, משקר ומתעלם – ותרי. אני יודעת שזה קורע לב, אבל המאבק הזה רק מרחיק אותו יותר. ותרי על הניסיונות כדי להרויח את עצמך. שחררי את התקווה שהוא ישתנה. הפסיקי לחכות לפירורי חיבה או להתנצלות שלא תגיע.
ריפוי פנימי:
כאן מתחילה העבודה העמוקה. זה המקום להתחבר לעצמך מחדש – לבטא את הכאב והכעס שצברת, לבנות מחדש את הערך העצמי שלך. להזכיר לעצמך מי את לפני שהוא כיבה את האור שלך. להזכיר לעצמך שאת שווה, שאת חזקה, ושחיים בלעדיו הם לא רק אפשריים – הם הרבה יותר טובים.
רוחניות וצמיחה:
זהו שלב שבו את לומדת את השיעור הרוחני שבורא עולם שלח לך דרך הכאב הזה. שיעור רוחני הוא כאב שמטרתו להצמיח אותך, ללמד אותך משהו על עצמך, על הגבולות שלך, על הערכים שלך. האם השיעור הזה הוא אהבה עצמית? להעדיף את עצמך על פני אחרים? להציב גבולות ברורים? להקשיב לקול הפנימי שלך? הכאב הזה, כואב ככל שיהיה, יכול להיות הזדמנות ללמוד איך להיות טובה יותר עבור עצמך, איך לבחור אחרת, ואיך לצמוח מתוך הקושי.
תקומה:
זה הרגע שבו את קמה מחדש. זו את החדשה – חזקה, שווה, מבינה שהמשבר הזה היה מתנה להסיר את הערפל ולהחזיר את עצמך לעצמך. זו את שמבינה שהכאב הזה לימד אותך לעמוד על שלך ולבנות חיים טובים יותר.
לאט בחמלה ובאהבה: זכרי שאת הלביאה.
בתוך כל הכאב הזה, יש בך עוצמות שאולי שכחת שקיימות.
תני לעצמך הזדמנות לחזור אליהן.
את יכולה להתחיל את המסע שלך כבר עכשיו:
אני כאן בשבילך, עם אוזן קשבת ולב פתוח, ועם תוכנית שמותאמת בדיוק לצרכים שלך. צרי קשר והתחילי לגלות מחדש את הכוח שבך.
אני ממש אוהבת אותך כתבת טוב את עושה שליחות פשוט ❤️🫂💗
תודה רבה יקרה, חשוב לי ממש להעביר את המסר לנשים רבות
וואו כתבת את מה שאני חווה בדיוק!! תודה לך על המראה והכוח