תיעוד חלק מדפי היומן של תהליך "מתאוררת"
להתחזקות וריפוי מקשר פוגעני
"דברים שכתבתי ביומן לפני, אחרי ותוך כדי
המפגשים עם לימור"
מאי 2024 – חודש ראשון בתהליך –
מודעות והתפכחות
התהליך עם לימור מחזיר אותי 20 שנים אחורה
בזמן, כשחוויתי בפעם הראשונה טיפול
פסיכולוגי.
להגיע לקרקעית הנפש, לגעת בכאב, לשים את
הדברים על השולחן. להסתכל עליהם במבט מפוקח
ואז להרגיש זיכוך. זיכוך שבא מכאב,
אבל אחריו מגיע אושר גדול. כל פרח נראה
יפה וכל אדם הוא מדהים.
אני מבינה המון דברים בדיעבד. אני גם יודעת
שאני אוהבת "ליפות" את המציאות. "הוא לא
טיפש",
"הכוונה שלו טובה". לימור קוראת לזה “תרצת
נפוצה” שאלו הסברים ותירוצים רציונליים שאני
או הוא
נותנים להתנהגות פוגענית – כדי שיהיה לי הסבר
למה להישאר איתו וזה קשה,
כי לפעמים צריך לקרוא לילד בשמו.
זה קשה לקרוא לו שקרן, אדם למוסר כפול,
אנטיפט, חסר רגשות, אנוכי, חסר לב, נצלן,
בכיין, עקשן ושתלטן.
אז איך התאהבתי בו?
ואיך אני יכולה לחיות איתו עכשיו
שאני מבינה את כל זה?
עוד מההתחלה הכנסתי לעצמי לראש אמונה בקשר
אליו: הוא תמיד צודק.
הוא חכם. הוא רואה דברים לטווח רחוק. הוא לא
פראייר.
ביטלתי את עצמי באופן מוחלט .
כל הזמן הייתי עסוקה בו. הוא מסכן.
הייתה לו ילדות קשה. הוא בדיכאון.
ותמיד מסתפקת בפירורים: אין מילה טובה.
אפס הכלה.
אין פרגון. כל מה שאני עושה מיותר או בזבוז
זמן.
אני לא בסדר והכל באשמתי.
פתאום הבנתי שאני מסתובבת וחיה עם משקולת
על הראש.
הולכת לידו על ביצים, מפחדת שלא יתעצבן.
נמנעת מלעשות דברים ובעיקר לקנות דברים.
והכסף.
תמיד הכסף הארור. הפחד שלא יהיה.
עוד מהילדות. כששמעתי שוב ושוב, אין לנו כסף.
פתאום הוא בא ודורך לי על הפצע.
כועס שאני קונה איזה ספל יפה לעצמי,
או גלידה לילדה, או שקית עם בננות.
וזה לא משנה שזה הכסף שלי, ויש לי חשבון משלי.
הוא תמיד אומר: אף פעם לא תלמדי לשים בצד.
תמיד חייבת לבזבז כל שקל. ואני בלב מסכימה
איתו, ושוב מרגישה לא בסדר." הוא צודק."
יוני 2024 – חודש שני – התחזקות
התהליך עם לימור גורם לי להתעצם.
לגלות בי דברים חדשים.
כל יום הוא מסע שטומן בחובו גילויים חדשים,
ניסיונות, הרפתקאות ואין סוף תובנות.
אני עושה דברים שלפני כן לא עשיתי בגלל שהייתי
עסוקה במה הוא יאמר או בביקורת שלו.
אני נוסעת עם אמא שלי ליום כיף.
גם בעסק שלי אני לומדת להציב גבולות ללקוחות
לא פשוטים. אני נוסעת לריטריט.
אני נוסעת לחופשה לבד עם הילדות, כי הוא לא
החליט אם הוא רוצה לבוא, אז אני פשוט נוסעת.
ואנחנו עושות את כל הדברים שכנראה איתו לא
היינו עושות אם הוא היה בא;
אטרקציות, מסעדות, המון "בזבוזים "לדבריו,
אבל המון חוויות, זיכרונות וזמן איכות לדבריי.
אני מבינה שאני בנקודת ביניים. אני שואלת את
עצמי אם ככה אני רוצה להמשיך לחיות.
אני שוב ושוב מבינה כמה הרבה אני עסוקה בו
וכמה מעט אני עסוקה בי.
אני מוקירה תודה על הכל:
על ההתפכחות, על החופש של החודשים האחרונים
מאז תחילת התהליך עם לימור.
חודש שלישי- האני החדשה – אנרגיה חדשה
אני מוקירה תודה על הכל:
על ההתפכחות, על החופש של החודשים האחרונים
מאז תחילת התהליך עם לימור.
החופש שחזרתי לטעום ממנו, ויש לו טעם של עוד.
הרשיתי לעצמי להשקיע בנפש שלי ובדברים שאני
אוהבת.
אני מרגישה שעליתי מדרגה רוחנית, נוספו המון
תובנות. הרשיתי לעצמי לכאוב וגם להתעמת עם
המציאות,
להתעמת איתו.
התחברתי לעצמי ולערכים שלי מחדש.
הפכתי להרבה יותר מדויקת.
כל הישג הכי קטן הוא ניצחון מפואר.
האני החדשה – התפתחות רוחנית
אני מרגישה שעליתי מדרגה רוחנית, נוספו המון
תובנות. הרשיתי לעצמי לכאוב וגם להתעמת עם
המציאות,
להתעמת איתו. להציב לו גבולות ולא להסכים יותר
להתנהגות האלימה שלו, לא הכלכלית ולא כשהוא
מנפץ את האיפור שלי על הרצפה מתוך כעס. אני
לא מאמינה שעשיתי את זה אבל הזמנתי לו משטרה
הביתה! התחברתי לעצמי ולערכים שלי מחדש.
הפכתי להרבה יותר מדויקת. כל הישג הכי קטן
הוא ניצחון מפואר.
התהליך תיכף מסתיים
אני כבר קיבלתי העלאה בשכר – מי היה מאמין
בנוסף לעבודה שלי כשכירה אני מרימה את העסק
שלי
אני בודקת תחומי לימודים שתמיד רציתי ולא
מעניין אותי מה הוא יגיד .
אני מרגישה יפה וחזקה מתמיד
הוא קצת הולך על ביצים איתי ונזהר
הוא מפחד לאבד אותי – כבר הוכחתי לו שאני
חזקה .
ובעיקר הוכחתי לעצמי שאני יכולה בלעדיו
ואפילו יהיה לי טוב יותר.