פחד מפרידה הוא אחד הכוחות החזקים ביותר שמחזיקים אותנו במקום בתוך מערכות יחסים.

אבל מה קורה כשהקשר הזה שואב מאיתנו כל טיפה של אנרגיה,

שוחק אותנו רגשית ומטשטש את מי שהיינו? למה, למרות הכאב, ההשפלה והמשחקים הבלתי נגמרים, אנחנו עדיין אוחזות בו בכל הכוח, רק כדי לא להתמודד עם הרגע שבו הוא באמת יסתיים?

נשים רבות שחיות בתוך מערכת יחסים עם גבר נרקיסיסט או מתעלל נפשית

מכירות היטב את התחושה הזו. הן משקיעות מאמץ אינסופי בניסיון להחזיק את הקשר, משנות את עצמן, מהלכות על ביצים, מקוות שאם רק יצליחו להתנהג אחרת – אולי הפעם זה יעבוד.

הן מחזיקות חזק ולא תמיד מתוך אהבה, אלא מתוך פחד.

הפחד להיות לבד, הפחד שלא אמצא אהבה, הפחד לאבד כי היו גם רגעים טובים,

הפחד להתמודד כלכלית הפחד מהלא נודע.

גורם להן לספוג שוב ושוב השפלות וכאב – רק כדי לא להתמודד עם האפשרות של פרידה.

הפרדוקס הכואב: פחד מפרידה הוא מה שמזין את הפגיעה

האחיזה הנואשת הזו בקשר, מתוך פחד שיסתיים, היא למעשה מה שמזין את ההתנהגות הפוגענית ומערער אותו עוד יותר.

כשאת משדרת פחד כזה, כשאת נשארת ולא משנה מה, כשאת לא מציבה גבולות ברורים ועקביים, את משדרת מסר ברור: את מובנת מאליה.

מדוע שבן הזוג המתעלל ישנה את התנהגותו אם אין לכך שום מחיר מבחינתו?

הזלזול רק ילך ויגבר, והוא ירגיש חופשי יותר ויותר לפגוע בך, בידיעה שאת תמיד שם.

הקלישאה על כך שאנו מעריכים משהו רק כשאנו עומדים לאבד אותו מקבלת כאן משמעות מצמררת.

נשים רבות המגיעות לטיפול מבינות בדיעבד שכאשר הן ויתרו על המאבק הבלתי פוסק לשנות את בן הזוג והחלו להשקיע בעצמן, לדאוג לרווחתן ולעמוד על שלהן, הן דווקא ראו תגובה שונה.

לעיתים, בן הזוג, שפתאום ניצב בפני אפשרות אמיתית לאבד אותן, החל להתאמץ, לגלות נכונות לטיפול ואף לשנות חלק מהתנהגותו.

---

נקודת המפנה: עוצמת הוויתור על המאבק חסר הסיכוי

שינוי אמיתי במאזן הכוחות במערכת יחסים פוגענית כמעט תמיד דורש זעזוע.

בן הזוג המתעלל, שהתרגל לכך שלא משנה מה יעשה, האישה תמיד תילחם לשמור על הקשר, מופתע ויוצא משיווי משקל כאשר הוא נתקל בנחישות חדשה מצדך. הוא לא רגיל לכך שאת מוותרת עליו, שאת עומדת על שלך.

רק כאשר את מוכנה להתמודד עם פחד מפרידה  ואף לפעול בכיוון הזה, הוא עשוי להתעורר.

כשאת מפסיקה להיות מופעלת מהמניפולציות שלו,

כשאת לא מתפרקת מעונשי השתיקה, כשאת ממשיכה בשגרת חייך ונהנית גם בלעדיו – רק אז הוא מתחיל להבין שהכללים השתנו.

רק כשאת מבינה את ערכך העצמי ומוכנה לחיות בלעדיו אם יהיה צורך, הוא מתחיל לראות אותך באור אחר.

מאזן הכוחות בקשר מתחיל להתהפך לטובתך רק כשאת מגיעה לשלב הוויתור .

במודל מתאוררת לריפוי מקשר פוגעני שפיתחתי, שלב הויתור זה השלב הרביעי במודל,

והוא אחד השלבים המשמעותיים ביותר –

עד עכשיו היית במקום שבו השקעת את כל כולך,

ניסית לשמר את הקשר, לשנות אותו, לגרום לו לעבוד.

עברת אין-ספור סבבים של תקווה ואכזבה, ריצוי, הסברים, פייסנות –

מתוך אמונה שאם רק תצליחי לעשות משהו אחרת, הוא ישתנה. פנית ליועצים, לרבנים, למתקשרות, למטפלים ושום דבר לא עזר. את נלחמת לבד.

---

שלב הוויתור – תחילת ההתמודדות עם פחד מפרידה במודל "מתאוררת" הוא לא ויתור על עצמך –

אלא להפך, הוא הרגע שבו את סוף סוף בוחרת בעצמך.

🔹 זהו ויתור על המאבק לשנות אותו –

על המחשבה שאם רק תגידי לו את הדבר הנכון, אם רק תצליחי לגרום לו להבין – אז הוא ישתנה.

🔹 זהו ויתור על הפנטזיה שהקשר הזה יהפוך למה שחלמת עליו –

ההכרה בכך שאת לא אחראית לתקן אותו, ושזה לא תלוי בך.

🔹 זהו ויתור על הפחד לאבד אותו –

כי כל עוד את מפחדת שהוא ילך, הוא מחזיק בכוח עלייך.

🔹 זהו ויתור על הדפוסים האוטומטיים של ריצוי, הסבר והתנצלות –

כי אף אחד מהם לא הביא את השינוי שקיווית לו. הוויתור הזה הוא שלב ההתעוררות האמיתית שלך.

זה הרגע שבו את מבינה שהכאב האמיתי הוא לא בפרידה –

אלא בהישארות במקום שבו את לא מוערכת.

וזה לא אומר שאת חייבת לקום וללכת מחר בבוקר. זה אומר שאת משנה את נקודת המבט שלך.

כי מרגע שאת מפסיקה לפחד מהיום שבו הוא יילך – הכוח עובר אלייך.

וכשהכוח אצלך – את יכולה סוף סוף להתחיל לחיות באמת. ❤️

---

שיתוף אישי

אני זוכרת את התקופה הזו בעצמי. אחד הדברים שהכי הטרידו אותי היה הפחד שהקשר יסתיים.

השקעתי אנרגיה אינסופית בניסיון לתקשר איתו, להסביר את הצד שלי, לשלוח הודעות ארוכות ומפורטות בתקווה שיבין אותי. לא יכולתי לשאת את השתיקות שלו, שנאתי את הנתק בינינו. ובעיקר שנאתי את התחושה שאני מנסה להסביר את עצמי ונתקלת באוזניים אטומות, בחוסר הקשבה מוחלטת, בהתשה מניסיונות נואשים שיראה את הצד שלי.

---

כל מריבה איתו הייתה על הכל מסביב רק לא על מה שבאמת הפריע לי:

על "איך אמרתי את הדברים", על הטון שלי, על איך העזתי להעיר לו שהוא פוגע בי או משקר. לא רק שלא היה לי מקום לכעוס או להתלונן – אסור היה לי גם להיפגע. ואם נפגעתי, זו הייתה הבעיה שלי, ומיד הייתי זוכה למטח האשמות: "את רק מחפשת לריב", "את לא מסוגלת להיות מאושרת", "רק איתך יש לי את הבעיות האלה". כל ניסיון שלי לתקן, להציע טיפול, לדבר בצורה בונה – הוא היה פוסל ב"את הבעיה!".

---

הרגעים הקשים ביותר היו כשהוא פשוט היה מסרב להמשיך את השיחה, קובע סוף חד ובלתי מתפשר:

"סיימתי לדבר איתך!", "מי את שתרימי עליי את הקול?", "זהו, אני לא רוצה לשמוע יותר!", "לא אכפת לי מה את מרגישה, את לא נורמלית, לכי לטיפול!"

ככל שניסיתי יותר להסביר, להתנצל, לפייס, לרכך את דבריי, להציב גבולות או אפילו להיות אסרטיבית

כך הייתי מרגישה מותשת יותר, וכלום לא השתנה. הרגשתי בלתי נראית, קטנה ומושפלת. לא הבנתי איך הוא מצליח להיות כל כך "חזק", מתנהג כאילו שום דבר לא משפיע עליו, בעוד אני הייתי מתפרקת מכל ויכוח.

"את חולת נפש, כמו אמא שלך, כמו אחותך". אני עושה לך טובה שאני בכלל נשאר אותך, אף גבר בעולם לא יסתדר איתך.

---

היום אני מבינה שהרצון הנואש שלי לשמר את הקשר היה מאמץ חד צדדי שרק חיזק את ההתנהגות הפוגענית שלו כלפיי.

עשיתי כמיטב יכולתי באותם רגעים, רציתי רק שנִסתדר, רציתי שיקשיב לי ושהאמת תצא לאור, רציתי אהבה. האוטומטים שלי היו להגן על עצמי, להסביר, לעשות הכל כדי לתקן. לא רציתי להיפרד, לא הייתי מוכנה לשחרר אותו, כי תמיד הייתה תקווה קטנה שאולי "הוא יחזור להיות מי שהיה בהתחלה".

---

אם את נמצאת בלופים האלו של ניסיונות כושלים וחוזרים:

לדבר איתו, להסביר, ללכת לטיפול, לפייס, לרכך והוא בשלו אז הגיע הזמן לשלב הויתור על כל המאבקים האלו.

ואל תשכחי להיות בחמלה עצמית – אל תשפטי את עצמך על העבר.

אני יודעת שעשית את הכי טוב שיכולת עם הכלים שהיו לך אז – בדיוק כפי שאת עושה עכשיו. היום, אחרי שנים של למידה וליווי נשים רבות, אני מבינה שדווקא הוויתור על המאמץ המתיש הזה, הוא מה שהכי עוזר להתחזק ולשנות את מאזן הכוחות בקשר.

למדתי שככל שאני מגיבה בעוצמה רגשית למעשיו, כך הוא מרגיש משמעותי ובטוח,

ואין לו שום סיבה אמיתית להשתנות. הרי הוא לא זה שסובל; הוא מרגיש מחוזר, חזק ורצוי. את זו שמתאמצת, סופגת את הפגיעות ומתרוקנת. והוא? הוא מרגיש בטוח מדי במקומו ולכן גם לא טורח להתאמץ לשמר. הגיע הזמן להרעיד את האדמה מתחת לרגליו ולהעביר את השליטה על הקשר לידיים שלך.

אני יודעת שזה קשה, אני יודעת שאת מותשת כבר ועייפה

הנה כמה דרכים להתחיל את שלב הויתור על המאבקים איתו ועליו

ולעבור לשלב שבו את נלחמת רק על מה שטוב לך.

---

אז איך משחררים את הפחד?

מתחילים בוויתור על האוטומטים שלך – התגובות הרגילות שלך להתנהגות שלו

הרי הפחד מהפרידה מתחיל מהדברים הקטנים שמנהלים אותך ביום-יום:

הברוגזים בשבת – השתיקות המתישות, המתח באוויר, השעות שבהן את מחכה שמשהו יישבר והוא יחליט לחזור לדבר.

ביטול תוכניות – שאת שוב תישארי לבד, שבמקום ערב נעים או סוף שבוע משותף, תקבלי מבט מזלזל ו-"לא מתאים לי עכשיו".

החשש מלהרוס יציאות וסופי שבוע – כי אם תגידי משהו שלא ימצא חן בעיניו, הוא יהפוך הכול עלייך.

עונשי שתיקה – הימים שבהם הוא פשוט מחליט שאת לא קיימת יותר, ואת נשברת מבפנים.

כשהוא מאיים בפרידה – ואת חוששת שתמצאי את עצמך לבד, עם הלב מרוסק ותחושת ריק ענקית.

---

וזה בדיוק המקום שבו את מתחילה לוותר – לא עליו, אלא על הפחדים שלך.

במקום להיבהל כשהוא עושה ברוגז – תנשמי, תני לו לשתוק לבד- צאי מהמרחב הפוגעני הזה . דברי בטלפון לידו, שימי מוזיקה ותרקדי בבית, צאי לחברות – אל תענישי את עצמך בתענית דיבור.
במקום לפייס אותו כשהוא מבטל תוכניות – תמשיכי בתוכנית שלך בלעדיו – צאי עם חברה.
במקום ללכת על ביצים "ולהנדס" כל מילה שלך – פשוט תהיי בביטוי עצמי ורגשי מלא ותגידי "זה מה שאני מרגישה", גם אם הוא יכעס, יאשים ויגיד לך "איך את מעזה לדבר אליי ככה?".
במקום להתרסק מהשתיקות שלו – תהפכי את הזמן הזה לזמן איכות שלך עם עצמך, עם חברות, תתכנני לך את היום ואל תישארי בבית.

זה לא יקרה ביום אחד. כל פעם תוותרי על משהו קטן שמפעיל אותך, ותראי איך הכוח חוזר אלייך.

---

לצד הויתור על המאבקים מולו ועל תשומת הלב שלו תתחילי לדמיין איך ייראו החיים שלך בלעדיו ובעיקר בלי פחד מפרידה

לצד הוויתורים על האוטומטים שלך – לדבר, להתפייס, להוכיח לו שאת צודקת – תתחילי גם לפנטז.
איך החיים שלך ייראו כשכל זה יהיה מאחורייך?

איך זה יהיה:

כשכבר לא תקומי בבוקר עם כיווץ בבטן, מחכה לראות אם היום יהיה "יום טוב" או "יום רע"?
לקבוע תוכניות ולדעת שהן לא יתבטלו בגלל מצב הרוח שלו?
לצאת לבלות בלי לחשוש אם הוא יהיה מרוצה או יעשה לך פרצופים?
כשאת לא תחכי שהוא יחזור לדבר איתך אחרי עונש שתיקה, אלא תנצלי את הזמן הזה לעצמך?
כשלא תצטרכי להרגיש אשמה על כל רגש טבעי שלך?

המחשבות האלו על עתיד טוב יותר יעזרו לך לראות שהחיים שלך הרבה יותר טובים בלעדיו שהוא מעכב, מדכא ומוריד אותך.

ותתחילי להיזכר – מי היית לפני כל הסיוט הזה?

לפני שהוא גרם לך לפקפק בעצמך, לפני שהתחלת להרגיש שאת "לא מספיק", לפני שכל מריבה הוציאה ממך את שאריות האנרגיה שלך.
מי היית כשהרגשת חופשיה, כשצחקת בלי לחשוב איך זה נשמע לו, כשידעת מה את רוצה מהחיים?

את עדיין שם.

את לא באמת הלכת לאיבוד.

את רק צריכה להתחיל לחזור לעצמך, צעד אחרי צעד.

---

שלב הוויתור אינו כניעה, אלא שחרור. זהו שחרור מהמאבק חסר הסיכוי, מהתלות הרגשית ומהפחד המשתק : פחד מפרידה 

הנה עוד כמה דוגמאות של פעולות שאת יכולה לעשות כדי להשתחרר מהפחד לאבד

• • ויתור על הלבד: פני לתמיכה מחברים, משפחה או אנשי מקצוע. אל תישארי עם הכאב הזה לבד.

• • ויתור על הצורך להסביר לו: קבלי את העובדה שאין טעם להמשיך לנסות לגרום לו להבין את רגשותייך.

• • ויתור על החלום של זוגיות מאושרת איתו: שחררי את הפנטזיה שהקשר הזה יהפוך למה שתמיד רצית.

• • ויתור על ההמתנה: הפסיקי לחכות לחיבה, לאישורים או להתנהגות אחרת ממנו. התמקדי בעצמך.

• • ויתור על הספק ותחושת האשמה: הביני שאת לא אשמה בהתנהגותו הפוגענית.

• • ויתור על ויכוחים מתישים: הפסיקי להשתתף במעגלי הוויכוחים האינסופיים שרק מתישים אותך.

• • ויתור על הצורך לרצות אותו: את ראויה לכבוד והבנה ללא תנאים.

• • ויתור על בילויים משותפים ככלי שליטה: אם הוא מבטל ברגע האחרון, המשיכי בלעדיו.

• • ויתור על הניסיון לפייס אחרי "ברוגז": תני לו את המרחב שלו ותתמקדי בעצמך.

• • ויתור על הרצון להישען עליו ולצפות שהוא יכיל ויעטוף אותך: כי הוא לא.

• • ויתור על תפקיד "המטפלת" שלו: וותרי על הרעיון שאת יכולה לעזור לו או להציל אותו מעצמו. הציעי לו לפנות לעזרה מקצועית.

• • ויתור על התירוצים: אין שום הצדקה להתנהגות פוגענית.

• • ויתור על סליחה מהירה וחסרת משמעות: סלחי רק כשאת באמת מרגישה מוכנה, ולא כדי "לטאטא" את הבעיות.

התחילי בוויתור על הדבר האחד שהכי קשה לך איתו.

הכוח האמיתי: אדישות למניפולציות והשבת השליטה ההיפך מאהבה זה לא שנאה, אלא אדישות. הנרקיסיסט חוגג על התגובות הרגשיות שלך. ככל שאת פחות מגיבה למניפולציות ולסחיטה האנרגטית שלו, כך את הופכת לחזקה יותר בעיניו ולוקחת ממנו את כלי השליטה.

רק כשאת מוכנה לאבד אותו – את מרוויחה את עצמך ואת האפשרות לקשר אחר איתו

כי האמת היא כזו: כשהפחד משתחרר, כשהוא כבר לא מפעיל אותך, הכול מתהפך.
ברגע שאת מוכנה לאבד אותו – את בעצם מרוויחה אותו. לא את היחס המשפיל, לא את המניפולציות, אלא את האמת. כי מה שייגמר כאן זה לא הקשר עצמו, אלא הדרך הרעילה שבה הוא התנהל עד עכשיו.

מה שיקרה זה לא בהכרח שהקשר יתפרק – אלא שהוא סוף סוף יצטרך להשתנות. כי הוא יבין שאת לא שם כדי להמשיך ולחטוף, שאת לא עוד מובנת מאליה, שאת לא אישה שניתן לזלזל בה.

וכשהוא יראה שאת כבר לא מופעלת, שהוא כבר לא מצליח להכניס אותך למערבולת של דרמות, שהוא לא יכול לגרום לך להילחץ בכל פעם שהוא זורק איום לאוויר – אז הוא יבין שהמשחק נגמר.

הוא יבין שמשהו השתנה, שאת כבר לא במקום שבו את מוכנה לרוץ אחריו, להתנצל, לרצות, לפחד מהיום שבו הוא יגיד "זה נגמר".

והפעם, הוא זה שיצטרך להילחם עלייך.

הוא יצטרך :

להחזיר את האמון, להוכיח שהוא באמת רוצה אותך – לא במילים, אלא במעשים.
לחזר, לנסות לגרום לך להרגיש שוב בטוחה, להראות שהוא מבין שאת כבר לא מובנת מאליה.
להתאמץ, להוכיח שהוא מוכן להשקיע בקשר, שהוא רואה אותך, שהוא מבין שאת לא במקום שבו את מוכנה לקבל יותר את אותם דפוסים ישנים.

כי הפעם, הכוח אצלך.
ואם הוא באמת רוצה להיות חלק מהחיים שלך – הוא זה שיצטרך להוכיח שהוא ראוי לזה. ❤️

לסיכום: כשאת מוכנה לאבד אותו את דווקא מרוויחה אותו

הפחד שהקשר ייגמר גרם לך להיאחז בו בכל הכוח, גם כשהוא פגע בך, גם כשהלב שלך צעק שהוא כבר לא המקום הבטוח שלך. אבל ככל שניסית לשמר, ככל שהתאמצת להחזיק, כך הוא הרשה לעצמו להתרחק, לזלזל, לקחת אותך כמובן מאליו.

היום את מבינה שהפחד הזה לא מגן עלייך – הוא כולא אותך. הוא משאיר אותך במערכת יחסים שמרוקנת אותך, במקום להוביל אותך למקום שבו את יכולה לפרוח באמת.

הוויתור הוא לא על אהבה, אלא על המאבק האינסופי שגבה ממך כל כך הרבה. זה הרגע שבו את משחררת את הצורך לשנות אותו, לשכנע אותו, לרדוף אחריו – ובוחרת לחזור לעצמך.

כשאת מפסיקה לפחד לאבד אותו, את מתחילה לזכות מחדש בעצמך. וכשהכוח שלך חוזר אלייך – כבר לא משנה אם הוא יילחם עלייך או לא, כי את סוף סוף לומדת להילחם על עצמך. ❤️

 

אם את מוצפת בספקות, מתקשה לקבל החלטות או מרגישה תקועה בתוך הקשר, לפעמים שיחה עם אדם שמבין את הדינמיקה יכולה להביא בהירות ולהקל. בפגישת אבחון והכוונה נוכל לבחון יחד את מה שעובר עלייך, לזהות דפוסים ולחשוב על הכיוונים שיכולים לעזור לך להרגיש בטוחה וברורה יותר בדרך שלך. 💛